סיפורים וחוויות
תגובות צרו קשר קישורים טבלת מועדונים הופעות עתידיות ביוגרפיות אודות האתר דף הבית
לוח ארועים כרתים רודוס קפריסין סלוניקי אתונה

 

בית הקפה בשעת צהריים בית הקפה בשעת צהריים

נגן תיבת הנגינה האגדי נגן תיבת הנגינה האגדי

זמרי הרבטיקה הצעירים ביותר זמרי הרבטיקה הצעירים ביותר

 

לאורך השנים שחלפו ביקרנו במקומות שונים ברחבי יוון וצברנו חוויות שונות אותן העליתי על הכתב כסיפורים קצרים, המובאים כאן להנאתכם. נשמח לקרוא את התרשומתכם ואף סיפורים קצרים משלכם.

זמרי הרבטיקה הצעירים ביותר

רחוב ארמו (Ermou) באתונה יוצא מכיכר סינדגמה מערבה אל עבר מונסטיראקי ומסתיים באזור גאזי כשהוא מתחבר לרחוב פיראוס. לפני כמה שנים רוצף הרחוב מחדש באבני שיש מסותתות והפך ברובו למדרחוב שלאורכו פזורות חנויות אופנה רבות ואלגנטיות. הרחוב הומה מאדם במשך כל ימות השבוע ובמיוחד ביום שבת, המהווה את יום הקניות העיקרי. ברחוב סובבים תיירים מכל העולם ובני המקום, המוצאים זמן וכסף לערוך קניות. לאורך הרחוב פועלים אומני רחוב שונים: להקות זמרים ונגנים בסגנונות שונים, המנגנים מוזיקה קלאסית לצד מוזיקה צוענית, פסלי אדם יפים בתלבושות, ליצנים המעצבים בלונים ארוכים לדמויות שונות לשמחת הילדים ושאר קבצנים המבקשים תרומות.

את רחוב ארמו חוצה רחוב בשם פוקיונוס (Fokionos) המוביל אל הקתדרלה של אתונה הקרויה "מטרופוליס". שם בפינת הרחובות ארמו ופוקיונוס מצוי בית קפה, המשקיף אל הרחוב ההומה ואל חנות בגדי נשים אלגנטית הנקראת EMES. בית הקפה מלא תמיד בשעות העסקים בעיקר באנשים צעירים, שנראה כאילו שום דבר לא בוער להם - לא עבודה ולא דבר אחר לעשותו. שם אוהב אני לשבת בשלווה לעת צהריים על כוס קפה חם, כשעין אחת צופה אל עבר האנשים, החולפים ברחוב, והאחרת אל פתח חנות הבגדים, שדרכו חולפות להן נשים צעירות ויפות, המשמחות לב כל גבר.

ביום שבת האחרון, יום חורף קיצי, ישבתי לי כדרכי בבית הקפה לוגם קפה לאיטי ומביט כך סתם בהמולה שמסביבי. לפתע, מבעד לכל ההמולה, שמעתי קול שירה - קול צעיר מאד המלווה בנגינה עלי בגלמה ושר בעוז בזה אחר זה שירי רבטיקה ידועים ומעוררי געגועים. בעבר שמעתי כבר את הקול הצעיר הזה ונזכרתי מיד בילד כבן תשע, אשר ישב לו בזמנו על המדרכה הקרה, ללא מעיל בחורף, לבוש בגדים מרופטים פורט עלי בגלמה ושר לו כשפניו מביעות צער רב. קשה היה לעמוד בפני הילד התמים וכמעט כל אדם שני שחלף על פניו התכופף והניח מטבע של כסף בקופסת הפח הקטנה שלפניו. אני זוכר איך התמלאתי אז צער רב למראה הנער הצעיר, שאינו לומד באופן מסודר ונאלץ לפרנס את עצמו ואולי גם את משפחתו בצורה זו.

שלוותי נפגמה ומיהרתי לעזוב את בית הקפה ולחפש את הזמר הצעיר. מצאתיו לא הרחק משם במעלה הרחוב ישוב לו על המדרכה ולצידו נער צעיר נוסף, שנראה כמו אחיו. אולם הפעם ,שלא כמו בעבר, ישב הנער על מעיל יפה ומרופד כשהוא לבוש בבגדים יפים וחמים ומיקרופון צמוד לחולצתו. המיקרופון ושתי הבגלמות היו מחוברים למערכת הגברה קטנה עם רמקולים, הפועלים על-ידי סוללות, וכך נשמע קולם למרחוק. שני הנערים היו מסופרים יפה וכמנהג הצעירים מרחו בג'ל את שערם. עמדתי למולם במשך דקות ארוכות נפעם הן משירתם והן מן המראה וחשבתי בלבי שלמרות שכנראה הייתה להם שנה מוצלחת, שאפשרה להם לרכוש בגדים וציוד הגברה, עדיין ניתן היה לראות את העצב בעיניו של זמר הרבטיקה הצעיר ביותר שראיתי ושמעתי. אז אם אתם נקלעים לכם לאתונה לרחוב ארמו העמוס, חפשו נערים אלה, עצרו לרגע לשמוע אותם ופתחו את ליבכם וארנקכם כי מי יודע אולי זהו דור ההמשך של הרבטיקנים.

הזהוב.

email: azahov@goldenathensnights.com כל הזכויות שמורות – "הזהוב" ©