המוזיקה מפילה חומות ומחברת בין אנשים...

באמצע חודש דצמבר של שנת 2013 הגענו לביקור נוסף בלונדון, מקום בו התגוררנו בעבר הרחוק במשך שנתיים כאשר עסקתי בלימודי הדוקטורט שלי באחת האוניברסיטאות שבעיר. מאז אותה תקופה חזרנו לבקר פעמים רבות בעיר נפלאה זו ובמיוחד אוהבים אנו לבקר בה בתקופה שלפני חג המולד, כאשר על העיר שורה אווירה מיוחדת - כל רחובותיה המרכזיים מקושטים, בחנויות הגדולות מושמעות נעימות עליזות של חג ובפאבים חוגגים חבורות צעירים את החיים, למרות קשיי היום יום. הפעם הגענו כדי לפגוש שני פרופסורים נכבדים, שהנחו אותי בעבודת הדוקטורט, לאחר שלא נפגשנו מזה זמן רב. החלטנו להיפגש יחד עם בנות הזוג לארוחת צהריים במסעדה מפוארת, השוכנת בתוך בית המלון "בנטלי" המצוי ברובע "דרום קנסינגטון" (South Kensington) שבעיר.

נהנינו מאד מן המפגש עם החברים הוותיקים במסעדה המפוארת אך פחות מן האוכל האנגלי ולכן החלטנו להשלים את החסר ולחפש מסעדה המגישה אוכל ים תיכוני, המתאים יותר לטעמינו. לשמחתנו גילינו כי לא רחוק מבית המלון "בנטלי", באותו רובע ממש, שוכן לו בית קפה/מסעדה בשם Jacob's(*), שבו מגישים מאכלים בסגנון ים תיכוני עם דגש על שימוש בירקות אורגניים. המקום נוסד בשנת 1996 על-ידי טניה, בת למשפחה ששורשיה מגיעים לאירן, לארמניה ולרוסיה. עוד למדנו כי בימי חמישי ושישי בשעות הערב מופיע במקום הרכב קטן של מוזיקאים, המנגנים ושרים מוזיקה יוונית בסגנונות הרבטיקה והלאיקה.

ביום שישי, לקראת השעה 20:00, הגענו אל המסעדה ומצאנו שולחן קטן במרחק נגיעה מן השולחן, שאליו ישבו לשתות ולאכול דבר מה ספירוס, נגן בוזוקי וזמר, ופאבלוס, נגן גיטרה וזמר. המסעדה קטנה ביותר ויש בה מקום לכ-30 איש בלבד אולם הצפיפות איננה פוגמת באווירה והאוכל ביתי וטעים ביותר (משתנה כל יום לפי החלטתה של טניה). צמד הזמרים ניגן ושר להנאתו שירים יווניים מוכרים ובאי המקום הצטרפו אליהם בשירה ואף קמו לרקוד במרווחים שבין השולחנות הקטנים.

לא היו אנשים רבים במסעדה כשהגענו אך לקראת השעה 22:00 היה המקום מלא ואנו ישבנו מתמוגגים מן האוזו המצוין ומן האוכל הטוב וסקרנו כך בשקט את באי המקום. לידינו התיישבו שני בחורים צעירים בעלי מראה יווני טיפוסי, ששתו בעיקר ושרו יחד עם הזמרים בהנאה רבה. מולנו ישבה משפחה בת חמש נפשות - שני מבוגרים וזוג בשנות הארבעים לחייהם עם בת חמודה. הם לא נראו שייכים למקום אך התברר שהם חיים בלונדון מזה שנים רבות לאחר שברחו מרומניה בתקופת הרודן צ'אוצ'סקו והם מבקרים קבועים אצל Jacob's. וליד שולחן אחר ישבה אישה צעירה, שחורת שיער וחטובה, שישבה ועשתה עיניים בעליל לספירוס למרות שלא ישבה בגפה ליד שולחנה.

על רקע השירה המצוינת, האוכל והאוזו קמנו לרקוד יחד עם שאר באי המקום ותוך כדי ריקוד צפוף לצד שכנינו נשבר הקרח ונוצרו קשרי ההיכרות הראשונים. הייתה הפסקה לרגע בנגינה השוטפת ולפתע החלה האישה שחורת השיער לשיר בתורכית כאשר צמד הזמרים מלווה אותה בנגינה ובשירה. לאחר שיר נוסף בתורכית ניכר היה שהשלושה מכירים לא מהיום ואכן בירור קצר העלה שהם נוהגים להופיע מידי פעם יחדיו במקומות שונים אולם באותו ערב הכל היה ספונטני, מן הלב ובאהבה. לאחר מספר שירים בתורכית וריקודי ציפטטלי של בנות המקום התיישבה לצידי האישה הצעירה מן השולחן שממול (שולחן פליטי רומניה). היא רצתה לספר לנו את קורות משפחתה ובין השאר סיפרה על לימודי השירה שלה והופעותיה כזמרת ברומניה.

לאחר שכנוע קל מצידי ורמז לספירוס, שישב לשמאלי, נוצר הרכב חדש – האישה הצעירה החלה לשיר ברומנית והנגנים הצליחו ללוות אותה בכבוד. לאחר מכן החלה לשיר באיטלקית וגם שירים אלה לוו בנגינת בוזוקי וגיטרה. בשלב מסוים לא הכירו הנגנים את השיר וכך זכינו לשמוע את האישה הצעירה שרה כך סתם ללא ליווי כשהקהל במקום מקשיב בקשב רב ומרותק לקולה החזק והנעים. כך, כאשר מידי פעם מצטרפת הזמרת התורכיה לצמד ומתחלפת עם הזמרת הרומניה, בילינו לילה לא צפוי אך קסום בלונדון כשאנו נוכחים שוב באמת הידועה שאין כמו המוזיקה לגישור ולחיבור בין אנשים, הבאים מרקעים שונים. כאשר נותנים למוזיקה לחדור אל הלבבות מתרחש נס גדול וההבדלים בינינו מתגמדים והופכים לא חשובים...

הזהוב.
דצמבר 2013

(*) כתובת המסעדה:
20 Gloucester Road, South Kensington, London
טלפון: 020-75819292.

לזמרת התורכיה שחורת השיער קוראים צ'ידם אסלן ובקליפ שלהלן ניתן ליהנות משירתה כשלצידה שר ומנגן פאבלוס המוזכר אף הוא בסיפור שלעיל.