קר בבית הקפה "פלאקה" שבאתונה

רובע אנאפיוטיקה באתונה משתרע למרגלות האקרופוליס, בחלקו הצפון מזרחי, וגובל ברובע הפלאקה. כאשר החליט בשעתו המלך היווני, אוטו, לבנות לעצמו ארמון מפואר הוא חיפש פועלי בנין מומחים שיקימו אותו. לאחר חיפושים ברחבי יוון הובהר לו כי אנשי אחד האיים הציקלאדים אשר בים האגאי, אנשי האי "אנאפי", הם המומחים האמיתיים ולכן הביאם לאתונה. כיוון שהבניה ארכה זמן רב נאלצו הבנאים להקים לעצמם בתים ארעיים באתונה והם בנו אותם בסגנון האופייני לסגנון הבניה של האיים בים האגאי - בתים קטנים וצבועים לבן. לרובע שבנו קראו "אנאפיוטיקה".

לימים עברו הבתים הללו ידיים רבות והרובע סבל שנים רבות מהזנחה. רק בשנים האחרונות הבינו משקיעים שונים מהו הפוטנציאל הטמון במקום והם רכשו בתים רבים, שיפצו אותם והפכו חלק מהם לטברנות, המשקיפות אל האקרופוליס, ולבתי קפה הפזורים כיום לאורך רחובות הרובע ומעלי המדרגות שבו. נעים להסתובב ברובע בימי חורף בהירים ובמיוחד לאחר בילוי לילי באחד המועדונים, הדחוסים בבני אדם חוגגים וספוגים עשן סיגריות.

רחוב טריפודון (Tripodon) עובר ממש בגבול שבין שני הרבעים ולאורכו פזורות טברנות ובתי קפה קטנים, שבהם מוצאים מקלט תיירים ובני המקום בימי החורף הקרים. בפינת הרחובות טריפודון ופלסה (Flessa) שכן מזה שנים רבות בית קפה קטן בשם "קפה פלאקה". סימן ההיכר שלו היו שני דובונים גדולים עשויים חומר סינטטי, שישבו אחר כבוד על כסאות ברחוב לצד פתח הכניסה לבית הקפה. בימי חג המולד נוהגים היו בעלי המקום לקשט את בית הקפה וכמובן לא שכחו להלביש בבגדים מתאימים גם את הדובונים החמודים.

בית הקפה היה ספון עצים ובמרכזו בערה אח גדולה, שחיממה את הבאים. המקום היה ידוע בעיקר תודות לקרפ הטעים, שניתן היה להזמין, ועליו מיני ריבות בטעמים שונים או שוקולד חם. מלצרי המקום היו אנשים מבוגרים ונהגתי לשבת שעה ארוכה ולהביט בהם כשהם מתנהלים בכבדות ומשרתים בחיוך את הקהל. אחד מהם, ניקוס, היה אחראי על האח ונוהג היה לסובב בתוכה את בולי העץ באמצעות כלי ברזל מיוחד כדי לשמור על האש שלא תיכבה. לעיתים, נאלץ היה להוסיף בול עץ גדול לאח וניתן היה להבחין עד כמה קשה היה לו המאמץ בשל גילו המופלג.

חלפו ימים ושנים ומידי פעם נהגתי לחזור ולבקר במקום נהנה תמיד לפגוש במלצרים המבוגרים ולשבת לצד האח עם כוס קפה וקרפ טעים. אולם לא לעולם חוסן ויש מי שלקחו כנראה ברצינות את הפסוק "ישן מפני חדש תוציאו". הפעם, הגעתי כדרכי למקום ומיד הבחנתי שאין הדברים כתמול שלשום שכן הדובונים נעלמו ממקומם הקבוע בכניסה. חזית המקום נצבעה מחדש ובפנים מהפיכה ! במקום כיסויי העץ קיבלו את פנינו קירות חשופים הצבועים בצבעים עליזים. כל הריהוט הישן והשטיחים הוחלפו בדברים מודרניים בתוספת ספות, שעליהן ניתן לשבת בנוחות רבה. נעלמה לה גם עמדת הקרפ הישנה ורק האח המיתולוגית ניצלה מיד המעצבים אולם גם היא נצבעה בלבן וכמובן לא פעלה, למרות הקור ששרר בחוץ. אך יותר מכל הצטערתי לגלות כי חברי, המלצרים המבוגרים, אינם ובמקומם מסתובבים להם מלצרים צעירים מלאי אנרגיה. בצער רב ומתוך ייאוש פניתי לאחור ועזבתי את המקום הזר לתמיד.

שלכם בצער רב הזהוב.