נס חורף אמיתי באתונה
בחודש ינואר 1999 הגענו לאתונה בשעת צהריים. היה חורף אמיתי בחוץ
וכבר בשדה התעופה הישן החלו הבעיות. הפסקת חשמל באזור השדה גרמה לכך
שמסועי המזוודות לא פעלו ובאולם הנוסעים פעלו רק מנורות חירום, שלא
הצליחו להתגבר על החושך ששרר בו. במאמץ רב הצלחנו לאתר בחשכה את המזוודות,
שהובאו ידנית אל האולם, והגענו באיחור רב אל בית המלון. בית המלון
היה שרוי אף הוא בעלטה ובנוסף לחושך היה בו קר, קר מאד. לקראת ערב
התחלתי לברר מה קורה במועדונים ואט אט הבנתי כי הסיכוי לבלות באחד
המועדונים בעיר קלוש עקב הפסקות החשמל, ששררו בכל העיר.
אכלנו משהו ועקב הקור ששרר בחדר, נכנסה אשתי למיטה בעוד אני יורד
ללובי המלון וממשיך בבירורים בעזרת אנשי הקבלה. לפתע התברר כי בפיראוס
חודשה אספקת החשמל. בדיקה מהירה בטבלת המופעים העלתה כי בתיאטרון העירוני
של פיראוס עומדת להתחיל בעוד כ-30 דקות הופעה של אלקיסטיס פרוטופסלטי.
עליתי אל החדר ושאלתי את אשתי האם תהיה מוכנה בתוך כמה דקות לתזוזה.
להפתעתי השיבה בחיוב ובתוך 5 דקות יצאה כשהיא עטופה במעיל צמר ארוך
ושחור, השמור לימי החורף הקשים, ונעולה במגפיים.
הכבישים היו ריקים והרמזורים לא פעלו. הנהג עשה את מלאכתו נאמנה ובתוך
20 דקות של נסיעה מטורפת הגענו לתיאטרון העירוני ואף זכינו בכרטיסים
מצוינים. היה קר גם באולם ונשארנו ישובים לבושים במעילינו. לקראת ההפסקה
התחממה האווירה וכשיצאנו לבר התפלאתי לראות שאשתי עדיין עטופה במעילה
הארוך. בירור קצר העלה כי מתחת למעיל לבשה אשתי את פיג'מת החורף שלה
וכך נפתרה תעלומת הנס האמיתי, שהתרחש באתונה – היות אשתי מוכנה ליציאה
מן המלון בתוך דקות מספר...
הזהוב.
|